מטרת המתודה היא להניח תשתית רעיונית אודות המנגנונים החברתיים שמגדירים את האופן בו נחווה את הזהויות שלנו. זהויות מקוטלגות בחברה לעיתים כנכס, כלומר באופן המעורר גאווה ולעיתים כנטל, כלומר באופן המעורר כאב או בושה.
דרך סיפורים אישיים ניתן לראות כי חוויות הבושה והגאווה הן לא רק אישיות אלא מושפעות מהאופן בו החברה תופסת את הזהות ומשתנות בין מרחבים שונים.
כשהפחד משתלט – איך אפשר להמשיך לחיות או לעבוד יחד? האם המגוון שיש לנו בארגון או במרחב הציבורי יכול להיות מרחב שלא מפחד להתמודד עם...
מתודה זו היא המשך למתודה המבוססת על הכלי אבחון ארגוני/מרחבי בדרך “לחיות יחד”. באמצעות דפי עבודה בזוגות ינתחו המשתתפים/ות מקרים אמיתיים שהתרחשו בארגון ויציעו פתרונות...
סוגיית ה”הפרדה המגדרית” הינה אחת הסוגיות המרכזיות בהן נדרשת החברה בישראל להגדיר את עומק החיים יחד. המסמך שלפניך מתאר תהליך למידה בו לקחו חלק נשים...
סיכום סדנת ‘תיקו תיקו’ שנערכה ב-2019 בשותפות של לחיות יחד ועיריית ירושלים. מטרת הסדנה הייתה להכיר, לשתף, ללמוד ולחשוב על חיים יחד בשכונה ובעיר ועל...
המסמך הזה מיצג ניסיון לכתוב שפה של לחיות יחד אשר מתגברת על התהום הפעורה בין תפיסות פרוגרסיביות ושמרניות, ושממנה ניתן יהיה גם לגזור עקרונות פעולה....
פעילות זו מתבססת על לוח זהויות אותו יוצרת הקבוצה באמצעות פתקיות או באמצעות אתר מנטימטר. נשתמש בפלטפורמה להיכרות זהותית ראשונית וכניסה למרחב של עבודה שמדגיש...
כל הזכויות שמורות לחיות יחד © 2022
