מטרת המתודה היא להניח תשתית רעיונית אודות המנגנונים החברתיים שמגדירים את האופן בו נחווה את הזהויות שלנו. זהויות מקוטלגות בחברה לעיתים כנכס, כלומר באופן המעורר גאווה ולעיתים כנטל, כלומר באופן המעורר כאב או בושה.
דרך סיפורים אישיים ניתן לראות כי חוויות הבושה והגאווה הן לא רק אישיות אלא מושפעות מהאופן בו החברה תופסת את הזהות ומשתנות בין מרחבים שונים.
סיכום סדנת ‘תיקו תיקו’ שנערכה ב-2019 בשותפות של לחיות יחד ועיריית ירושלים. מטרת הסדנה הייתה להכיר, לשתף, ללמוד ולחשוב על חיים יחד בשכונה ובעיר ועל...
כיצד צריך המרחב התרבותי שלנו להראות? מה צריך ללמוד (ואם בכלל) בלימודי הליבה? האם צודקים אלה שמחרימים אותנו או מוכיחים שוב את צדקתנו? האם להדתה...
סוגיית ה”הפרדה המגדרית” הינה אחת הסוגיות המרכזיות בהן נדרשת החברה בישראל להגדיר את עומק החיים יחד. המסמך שלפניך מתאר תהליך למידה בו לקחו חלק נשים...
פעילות זו מתבססת על לוח זהויות אותו יוצרת הקבוצה באמצעות פתקיות או באמצעות אתר מנטימטר. נשתמש בפלטפורמה להיכרות זהותית ראשונית וכניסה למרחב של עבודה שמדגיש...
התרבויות השונות שמרכיבות את החברה הן נכס ולא נטל, נכס מבחינת העובדה שהן בעלות ערך היסטורי ותרבותי, מחזיקות עושר שפתי, אומנות, ערכים ועוד. לכל תרבות...
מתודה זו היא המשך למתודה המבוססת על הכלי אבחון ארגוני/מרחבי בדרך “לחיות יחד”. באמצעות דפי עבודה בזוגות ינתחו המשתתפים/ות מקרים אמיתיים שהתרחשו בארגון ויציעו פתרונות...
כל הזכויות שמורות לחיות יחד © 2022
